איילת, תינוקת בת 8 חודשים עם תסמונת דאון הגיעה עם שני הוריה הצעירים בעיקר כיוון שטונוס השרירים שלה היה נרפה מאוד והיא לא השתמשה בידיה אשר היו שמוטות לצידי גופה באופן שהיה ברור לי ממנו שמבחינתה ידיה אינן קיימות . היא שכובה על גבה ואינה יודעת להתגלגל מהגב אל הבטן.
כבר לאחר פגישת הייעוץ בה הספקתי לעבוד איתה חלו שינויים עמוקים והאם סיפרה לי למחרת היום כי איילת הושיטה את ידיה לגעת בחפצים וניכר שהחלה לגלות את ידיה.
על מנת שנוכל לשלוט בתנועותינו האיברים השונים צריכים לנוע ובכך המוח ממפה את קיומם על כל המורכבות ההולכת וגוברת שלהם,איבר שאינו נע אינו קיים מבחינת המוח והמוח אינו ממפה אותו. בכך מתקיים מעגל קסמים בו האיבר שלא נע לא קיים ולכן לא נע.
הצעתי שנקיים שבוע מפגשים אינטנסיבי בו נפגש לשני שעורים ביום.
איילת החלה להדביק את הפער ולהכניס ידיה לפה בחלק גדול מהזמן ובכך מיפתה את הידיים יותר וקנתה בהן שליטה. בו בזמן היא החלה להתגלגל מהגב אל הבטן כשבתחילה בגלל הטונוס הנמוך לא יכולה הייתה להתרומם במצב זה.
לאחר שבועיים הפסקה בהם שהיתי לרגל לימודים בחול, חזרנו בשבוע שעבר להיפגש בשנית לשבוע וחצי אינטנסיביים . איילת בינתיים החלה להתקדם בזחילה לאחור ובנוסף כאשר נרדמת על גבה מוצאים אותה במקום אחר מזה בו נרדמה. היום נפגשנו שוב לאחר הפסקת השבת ואיילת שבינתיים למדה להתרומם על ידיה ולהזדקף, מגלה את העולם סביבה ואת הורייה, יוצרת קשר ערני וחייכני איתם ועם סביבתה ומידי פעם משחקת עם צעצועים שסביבה והיום החלה להרים את ישבנה ולגלות כיצד לדחוף את עצמה קדימה. גם האופן בו היא מקשקשת הופך יותר רבגוני ומובחן , ממש כמו תנועותיה , מבטיה והבעות פניה.
מעניין לראות כיצד המוח לומד ומשנה את עצמו בעקבות תנועת הגוף וההיזון החוזר בינו לבינה ומעתיק את יכולת הלמידה הזו לתחומים שונים ומגוונים כמו שפה, תקשורת רגשית עם עצמך והסביבה ועוד.